האישה שיש לה אחריות
האישה שיש לה משפחה
האישה עושה לה אומנות
מכלים וארוחה
האישה שיש לה בעלות
האישה שיש לה הבנה
האישה הזאת בעד חירות
אבל היא בהמתנה
היא לא תדבר על זה
היא לא תספר
היא לא תדבר על זה
והיא תסתדר
היא לא תדבר על זה
היא לא תספר
היא לא תדבר על זה
והיא תסתדר
האישה שיש לה עקרונות
האישה שיש לה מחשבה
האישה ממרקת חלונות
אבל רק מאהבה
האישה שיש לה סובלנות
האישה שיש לה נימוסים
האישה הזאת בסלחנות
חוטפת פנסים
***
אני רואה לך בעיניים
הו אהבה גדולה שלי
ראיתי את הבוקר
הו אהבה גדולה שלי
לקום איתך זה אושר
תגיד לי, האם אתה שמח
כמו שאני שמחה?
תגיד לי, האם אתה שמח
כמו שאני שמחה?
להיות איתך....
הו אהבה גדולה שלי
הלב שלך כמו מים
הו אהבה גדולה שלי
יש מלך בשמיים
הו אהבה גדולה שלי
כמה מלא החדר
כשפניך מאירות
אז לראשי יש כתר
***
זה הבלבול הזה,
זה שיש לך עקרונות, מכלים, הבנה, סלחנות,
ואת בטוחה שאת בוחרת. בוחרת בזה.
זה החום הזה, והתחושה של הבית,
שאת יודעת שמשהו פה לא נכון,
שזה בעצם אתה שוב ושוב.
"היית מרשה לי, מוחל על הכל"
איזו בחירה מדויקת ועדינה של מילים.
התחושה הזו, שהוא מרשה לך.
ואז האהבה הגדולה...
וחוסר הבטחון שבא איתה -
גם אתה שמח? כמו שאני שמחה?
"כמה מלא החדר
כשפניך מאירות
אז לראשי יש כתר"
זו השורה הכי כואבת בעיני. כי זה הכוח.
הכוח ברגע אחד לגרום לך לאושר.
כשהפנים מאירות הכל מתמלא, ואת מלכה.
ולוותר על זה, לוותר על החלום הזה.
ולזכור, בזמן שהפנים שלו מאירות,
בזמן שהוא האהבה הגדולה,
בזמן שרואים את הבוקר -
לזכור אז את הלילה, זה קשה. זה כמעט בלתי אפשרי.
כי זה איש אחר. זה פשוט מישהו אחר.
ואת מפנימה את הפיצול הזה.
ואת כל כך רוצה להנות מהפנטזיה הזו כל עוד היא שם...
***
"תן לי דקה לשמוח
שאמרת - אהבה
למה תמיד כשיחד
מאיים הרגע הבא"
האישה שיש לה משפחה
האישה עושה לה אומנות
מכלים וארוחה
האישה שיש לה בעלות
האישה שיש לה הבנה
האישה הזאת בעד חירות
אבל היא בהמתנה
היא לא תדבר על זה
היא לא תספר
היא לא תדבר על זה
והיא תסתדר
היא לא תדבר על זה
היא לא תספר
היא לא תדבר על זה
והיא תסתדר
האישה שיש לה עקרונות
האישה שיש לה מחשבה
האישה ממרקת חלונות
אבל רק מאהבה
האישה שיש לה סובלנות
האישה שיש לה נימוסים
האישה הזאת בסלחנות
חוטפת פנסים
***
אני רואה לך בעיניים
אני רואה את הכול
היית עוטף אותי בבית וחום
אני רואה לך בעיניים,
אני רואה את הכול
היית סוגר אותי, אם היית יכול
היית עוטף אותי בבית וחום
אני רואה לך בעיניים,
אני רואה את הכול
היית סוגר אותי, אם היית יכול
אני רואה לך בעיניים
שכלום לא חשוב
רק אתה, אני ואתה שוב ושוב
אני רואה לך בעיניים
שיותר מהכול -
היית סוגר אותי,
אם היית יכול
שכלום לא חשוב
רק אתה, אני ואתה שוב ושוב
אני רואה לך בעיניים
שיותר מהכול -
היית סוגר אותי,
אם היית יכול
היית בונה לי קירות
היית מתקין מנורות
שיהיה לי אור
היית מתקין מנורות
שיהיה לי אור
אני רואה לך בעיניים,
זה כתוב בגדול
היית מרשה לי, מוחל על הכול
אני רואה לך בעיניים,
רואה את הכול
היית אוהב אותי כמו שאיש לא יכול
זה כתוב בגדול
היית מרשה לי, מוחל על הכול
אני רואה לך בעיניים,
רואה את הכול
היית אוהב אותי כמו שאיש לא יכול
הייתי משוטטת בין הקירות
הייתי עושה בם צורות -
שיהיו לי שמיים
הייתי עושה בם צורות -
שיהיו לי שמיים
אני רואה לך בעיניים
אני רואה את הכול
היית עוטף אותי בבית וחום
אני רואה לך בעיניים
אני רואה את הכול -
רק אותי לא רואה בתוך הכחול
אני רואה את הכול
היית עוטף אותי בבית וחום
אני רואה לך בעיניים
אני רואה את הכול -
רק אותי לא רואה בתוך הכחול
הלכתי לפני שעות
וטוב לי מחוץ לקירות
להתגעגע לבית
***וטוב לי מחוץ לקירות
להתגעגע לבית
הו אהבה גדולה שלי
ראיתי את הבוקר
הו אהבה גדולה שלי
לקום איתך זה אושר
תגיד לי, האם אתה שמח
כמו שאני שמחה?
תגיד לי, האם אתה שמח
כמו שאני שמחה?
להיות איתך....
הו אהבה גדולה שלי
הלב שלך כמו מים
הו אהבה גדולה שלי
יש מלך בשמיים
הו אהבה גדולה שלי
כמה מלא החדר
כשפניך מאירות
אז לראשי יש כתר
***
זה הבלבול הזה,
זה שיש לך עקרונות, מכלים, הבנה, סלחנות,
ואת בטוחה שאת בוחרת. בוחרת בזה.
זה החום הזה, והתחושה של הבית,
שאת יודעת שמשהו פה לא נכון,
שזה בעצם אתה שוב ושוב.
"היית מרשה לי, מוחל על הכל"
איזו בחירה מדויקת ועדינה של מילים.
התחושה הזו, שהוא מרשה לך.
ואז האהבה הגדולה...
וחוסר הבטחון שבא איתה -
גם אתה שמח? כמו שאני שמחה?
"כמה מלא החדר
כשפניך מאירות
אז לראשי יש כתר"
זו השורה הכי כואבת בעיני. כי זה הכוח.
הכוח ברגע אחד לגרום לך לאושר.
כשהפנים מאירות הכל מתמלא, ואת מלכה.
ולוותר על זה, לוותר על החלום הזה.
ולזכור, בזמן שהפנים שלו מאירות,
בזמן שהוא האהבה הגדולה,
בזמן שרואים את הבוקר -
לזכור אז את הלילה, זה קשה. זה כמעט בלתי אפשרי.
כי זה איש אחר. זה פשוט מישהו אחר.
ואת מפנימה את הפיצול הזה.
ואת כל כך רוצה להנות מהפנטזיה הזו כל עוד היא שם...
***
"תן לי דקה לשמוח
שאמרת - אהבה
למה תמיד כשיחד
מאיים הרגע הבא"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה